פסק-דין בתיק תא"מ 50421-07-11

לפני תובענה כספית המושתת על שטר ביטחון שניתן על ידי הנתבעים לתובעת, במסגרת הסכם שכירות שנחתם בין הצדדים.

רקע עובדתי:

ביום 3/11/01 חתמו התובעת והנתבע 2 (להלן: "הנתבע) על הסכם שכירות, ולצורך הבטחת קיום התחייבויותיו של הנתבע 2 לפי הסכם השכירות, חתם הנתבע 2 על שטר חוב על סך של 20,000 ש"ח צמוד לדולר, בערבותה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת").

על פי הסכם השכירות שצורף לכתבי הטענות, תקופת השכירות חלה מיום 10/11/01 ועד 9/11/02.

על פי ההסכם, דמי השכירות שנקבעו היו 500 דולר לחודש.

בחודש פברואר 2002 הודיע הנתבע לתובעת או מי מטעמה, כי הוא עוזב את המושכר.

לטענת התובעת, הנתבע הותיר חוב בסך של 4,500 דולר דמי שכירות וחוב ארנונה בסך 3,800 ש"ח.

לאחר שהדירה לא הושכרה עד תום תקופת השכירות בהתאם להסכם השכירות, טוענים התובעת ובעלה כי ניסו לאתר את הנתבעים ללא הצלחה.

לטענת התובעת בחודש יולי 2006 הצליחו לאתר את הנתבעים, ביום 9/7/06 שלח ב"כ התובעת מכתב דרישה לנתבעים לתשלום חוב לתובעת, אך מכתב הדרישה לא נענה.

לטענת התובעת בחודש נובמבר 2007 הושלם בשטר זמן הפרעון, ליום 3/11/07, אלא שבבדיקה שנערכה התברר כי הנתבע 2 עזב את כתובתו הרשומה.

ביום 16/6/11 הוגש שטר הביטחון לביצוע ללשכת ההוצל"פ, בתיק הוצל"פ 21-02945-11-7 בלשכת ההוצל"פ ברחובות.

מאחר שסכום החוב הצמוד לדולר היה 17,107 ש"ח, הוגש השטר בהתאם לסכום זה.

הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע שטר, וזו נקבעה לדיון לכב' הרשם סעדון (כתוארו דאז).

כב' הרשם סעדון (כתוארו דאז) בחן את טענות ההגנה וקבע כי יש ליתן רשות להגן בשתי טענות בלבד והן כי נעשה שינוי במועד הפירעון, כפי שהיה רשום על השטר, משנת 2002 לשנת 2007 וכפועל יוצא ניתנה רשות להגן גם בטענת ההתיישנות, כי חלפו למעלה מ-7 שנים מהמועד של עילת התביעה 3/11/12, הוא המועד שנכתב לטענתם על שטר הביטחון, ולכל המאוחר, מיום 9/11/02, מועד סיום החוזה.

שאר טענות הנתבעים, כפי העולה מהתנגדות/בקשת רשות להגן, נדחו.

דיון:

למעשה, עומדת לפני שאלה אחת ויחידה, האם המועד שנכתב על השטר כמועד הפירעון של השטר, היה כבר במועד חתימת השטר וזויף לאחר מכן על ידי מי מטעם התובעת (כטענת הנתבעים) או שמא  כטענת התובעת, השורה של זמן הפירעון נותרה ריקה ובעלה של התובעת מילא את החסר בשטר, בהתאם לסעיף 19 לפקודת השטרות.

מטעם התובעת העיד בעלה של התובעת והתובעת בעצמה וכן העיד עו"ד צ'צ'יק, בא כוחה של התובעת וזאת לבקשת ב"כ הנתבעים.

הן עו"ד צ'צ'יק והן בעלה של התובעת העידו  כי זמן הפרעון בשטר היה חסר, וכי בעלה של התובעת  השלים פרט זה בשטר במשרדו של עו"ד צ'צ'יק, בנוכחותו של עו"ד צ'צ'יק ובהנחיתו.